ישראל היתה אחת המדינות הראשונות בעולם שזיהו את האיומים הקיימים בתחום הסייבר ואת הצורך בהגנה על מערכות ממוחשבות. כבר בשנות ה-90, יחד עם פרויקט תהיל"ה (תשתית הממשלה לעידן האינטרנט), המהווה את פלטפורמת המידע המאפשרת גלישה מאובטחת למוסדות מדינה שונים, זיהתה ממשלת ישראל את הצורך בגיבוש תוכנית הגנה ברמה לאומית, לזיהוי איומי סייבר עתידיים והתמודדות עימם.

כמה שנים לאחר מכן, בשנת 2002 החליטה הממשלה על הקמת הרשות הממלכתית לאבטחת מידע, העוסקת בהנחיית גופים אזרחיים, שבאחריותם תשתיות חיוניות ברמה הלאומית. ב-2010, הורה ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, על הקמת צוות שמטרתו מיצוב ישראל בין חמש המדינות המובילות בפעילות אבטחת מידע במרחב הקיברנטי. פרויקט זה, שכונה "המיזם הקיברנטי הלאומי", הובל על ידי הוועדה העליונה למדע וטכנולוגיה, בראשות יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, הפרופ' יצחק בן-ישראל וכלל מספר תתי צוותים, שגיבשו תוכנית התמודדות במרחב הקיברנטי והבנת התועלות הלאומיות בהיבטים שונים של עולם הסייבר.

אבולוציה של אבטחה – מהגנה פסיבית לגישה כוללת

בתחילת הדרך, עוד בטרם הוכרזו איומי הסייבר כבעיה ברמה לאומית וגלובלית, גורמי המקצוע התמקדו בתחום ההגנה על מערכות ממוחשבות. אולם, בחלוף השנים, עם התפתחות האיומים ומורכבותם, השתנתה הגישה והפכה כוללנית יותר, תוך שהיא מגדירה מחדש את היקף האיומים. כיום, לא מדובר רק בהגנה פסיבית על המידע, אלא בזווית ראיה חדשה, הכוללת מידע מודיעיני מוקדם, פיתוח אמצעים טכנולוגיים לניטור בזמן אמת, יכולות זיהוי ובידוד של האזור המותקף, הגברת מודעות לאיומים וכן הלאה. אם כך, ניתן לראות כי מאבטחת מידע הגנתית, שמטרתה הייתה התמודדות עם איום נקודתי מקומי, הפך תחום הסייבר בישראל להגנה קיברנטית פעילה, הכוללת רבדים רבים של מודעות, מניעה מוקדמת, ניטור, טיפול וכן הלאה.

כי מדרום תיפתח הטובה?

במהלך השנים, קמו במדינת ישראל מספר גופים שמטרתם לסייע בהתמודדות מול איומי הסייבר השונים. למשל, מטה הסייבר הלאומי והמרכז הלאומי להתמודדות עם איומי סייבר.

במסגרת החשיבה הכוללת, מוקמת בבאר שבע קריית סייבר לאומית בשם Cyber Spark. "באר שבע נהפכת למרכז סייבר לא של ישראל בלבד, אלא של כל חצי הכדור המערבי. זה החזון המעודכן שלי לחזון של דוד בן גוריון", כך אמר רה"מ נתניהו בפתיחת כנס CyberTech, בינואר 2014, ובכך הצהיר (שוב) על מחויבותה של ממשלת ישראל לתחום הסייבר לא רק ברמה הלאומית אלא ברמה הגלובלית. "העברנו יחידות משמעותיות של הצבא לדרום, אנחנו מתכוונים להציב את חדר המצב של הסייבר בבאר שבע ולייצר אשכול של תעשיית סייבר שתיהפך למשמעותית לא רק לתעשייה העולמית, אלא גם לתרומה לאופן שבו אנחנו רוצים לראות את הרשת – בטוחה, חופשית ומשגשגת", הוסיף רה"מ בנאום. IBM ו-PayPal כבר הודיעו על כוונתן למקם מרכז פיתוח שלהן בקריה החדשה, כמו גם ה-CERT הלאומי (מטה הסייבר הלאומי של ישראל).

אור לגויים

לוחמת הסייבר הישראלית איננה רק כלפי "פנים" ברמה הלאומית. היא נחשבת לאחד ממקורות הגאווה העיקריים של מדינת ישראל בעולם, ויש לכך סיבות טובות:

• על פי רמי אפרתי (ראש האגף האזרחי במטה הסייבר הלאומי לשעבר ומנכ"ל חברת פרמיטאס), בשנת 2014 הייצוא הישראלי בתחום הסייבר עמד על כ-3 מיליארד דולרים (מתוך כ-10 מיליארד דולרים של ענף ההייטק הישראלי כולו).
• ב-2014 חברות הסייבר הישראליות החזיקו בכ-11% מסך גיוסי הכספים בעולם, עם יותר מ-150 מיליון דולר. חברות סייבר ישראליות אף אחראיות ל-6% מהייצוא העולמי הכולל.
• ע"פ הערכת מכון היצוא, בשנת 2014 הושקעו כ-200 מיליון דולר בחברות סייבר ישראליות, כ-180 מיליון דולר מהם הושקעו ע"י חברות אמריקאיות.
• השווי הכולל של החברות הישראליות הנסחרות בבורסה האמריקאית מסתכם בלמעלה מ-20 מיליארד דולר.

לסיכום:

ישראל נחשבת למעצמת סייבר. כנראה שיש משהו באופי הישראלי שאינו מאפשר להמתין שקטסטרופה תתרחש ורק אז לטפל בה. היכולת לזהות איומים ולהתמודד איתם עוד בטרם התרחשו, נמצאת בבסיס תפישת הסייבר, ולכן, אין פלא שעיני כל העולם נשואות אל אנשי הסייבר הישראלים.

דורג ע"י: פנחס רוזן
שם הדף: המדינה והתיחסותה לתחום הסייבר